זכויות יוצרים וקניין רוחני

זכות יוצרים היא הגנה שניתנת לבעלים או ליוצר יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה שלו. נהוג לסמן יצירה שרוצים להדגיש שיש למישהו זכויות שמורות עליה באמצעות הסימון © (האות C בתוך עיגול) – ולידו הביטוי "כל הזכויות שמורות", אך ברוב מדינות העולם (כולל בישראל) הדבר איננו הכרחי, והיצירה תהיה מוגנת גם ללא הסימון, אם היא עומדת בתנאים מהותיים אחרים.

חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 מגדיר את סוגי היצירות שעליהן חלה הגנת זכות יוצרים בסעיף 4 לחוק:

"יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוזיקלית,  המקובעת בצורה כלשהי…."

סעיף 11 לחוק קובע כי, זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר (לתקופה המוגבלת בחוק – 70 שנים לאחר מותר היוצר). ההגנה על זכות היוצרים מתבצעת בשני אופנים – על זכות היוצרים הכלכלית ועל זכות היוצרים המוסרית כדלקמן:

הזכות הכלכלית

במסגרת הזכות הכלכלית, החוק מעניק לבעלים את הזכות הבלעדית לעשות ביצירה פעולות של העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור, השכרה ועשיית יצירה נגזרת (יצירה המבוססת על היצירה המקורית). מדובר בזכות המתבטאת ביכולת למנוע מכל אדם אחר לבצע פעולות אלה ללא קבלת הרשאתו של בעל הזכות. ברובה היא נכס סחיר ובעל זכות היוצרים עליה יכול להעביר את זכותו ביצירה, בין אם ללא תמורה או בתשלום, בהסכם כתוב.

הזכות המוסרית

לצד הזכות הכלכלית (החומרית) של בעלי הזכויות ביצירה, קיימת לה זכות אישית הנקראת "זכות מוסרית" הנובעת מהקשר המיוחד בין היוצר ליצירתו. מדובר בזכות משפטית לכל דבר ועניין. הזכות המוסרית כוללת שתי זכויות: אזכור שם ושלמות היצירה. הזכות המוסרית מעוגנת בסעיף 45 לחוק וקובעת כי:

(א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוזיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה.

(ב) הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.

זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין, וכי  לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

ההבדל בין הזכות הכלכלית לזכות המוסרית בא ליידי ביטוי כך שאת זכות היוצרים הכלכלית, היינו את תוצר היצירה – ניתן להעביר (המחאת זכויות) לשימוש אדם אחר בחינם או בתשלום, אך הזכות המוסרית לעולם נותרת בבעלותו של יוצר היצירה ואינה ניתנת להעברה ו/או המחאת הזכות. כלומר, יכול להיות מצב בו הזכות הכלכלית הועברה לאדם כלשהו במסגרת הזמנת עבודה (לדוגמה: הזמנת עבודת צילום עבור עסק) והשימוש בתוצר (בתמונות) הוא כדין, אך בכל זאת תופר הזכות המוסרית של יוצר היצירה בכך שלא אוזכר שמו על היצירה ו/ו לא ניתן ליוצר קרדיט. גם במצב זה היוצר זכאי לפיצויים.

פיצויים בלא הוכחת נזק

החוק קובע בסעיף 56(א) כי, אם הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 ש"ח. חשוב לזכור כי בחוק קיימות גם הגנות למפרי זכויות יוצרים שיכולות להקטין את סך הפיצוי.

עו"ד תומר פוקס הוסמך כמומחה בדיני קניין רוחני במסגרת לימודיו לתואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ויוכל להעניק לך את הידע והשירות המותאם לך – בין אם אתה בצד המפר או המופר.

לשירותך,

תומר פוקס – משרד לעריכת דין.